אבחון התפתחות הילד על פי המודל האקולוגי
במהלך אבחון התפתחותו של הילד, המטפל מתייחס לתמונה רחבה של מעגלי השפעה מלבד ההתפתחות האישית. הילד מגיע לעולם עם מצבור תכונות ומאפיינים, אולם במהלך התפתחותו הוא מושפע מהסביבה שמקיפה אותו, הווה אומר מהמשפחה, מהרופא, מהמסגרת לימודית, מהשכונה, ממגרש המשחקים ועוד. מעגל ההקשרים הקרוב נטוע בסביבה רחבה יותר: המעמד החברתי-כלכלי, המדינה שהוא חי בה, התרבות שלתוכה הוא נולד ובה הוא גדל. כמו כן, ציר הזמן – באיזו תקופה הוא נולד.
מאפייני הילד והסביבה כהקשרי התפתחות לפי ברופנברנר (1979)
החוקר טוען שכאשר מדברים על התפתחות של ילד, צריך להתייחס לתמונה רחבה של מעגלי השפעה, במודל הוא מציג את המעגלים כטבעות מהמרכז והחוצה.
- מאפיינים ביולוגיים של הילד (הטבעת במרכז) – התכונות שאיתן הילד מגיע לעולם. למשל, גנטיקה – צבע עיניים, משקל (תינוקות שנולדים עם משקל מאד נמוך הם בסיכון יותר גבוה גם לליקויים קוגניטיביים), מזג – מאפייני אישיות ועוד. המאפיינים יכולים להיות גנטיים, קשורים לסביבה התוך רחמית, קשורים ללידה (שיתוק מוחין, חווית לידה טראומטית, ילד מוואקום שנראה מוזר) ועוד.
- מיקרוסיסטם (הסביבה הקרובה) – זו המערכת הכי חשובה בעיניו של ברונפנברנר והיא זו שמתווכת לו את כל ההקשרים האחרים. המשפחה הגרעינית, ובהמשך גם המטפלים במסגרת, משפחה מורחבת, חברים בגן, הרופא. מייצגי המערכת הראשונים הם ההורים והם מתווכים לילד את כל הקשרים האחרים. ההורים הם לרוב אלו שיבחרו את גורמי החשיפה כמו המשחקים, החברים שיפגש עמם אחר הצהריים וכמות הפגישות או המסגרת שילמד בה. חשיבות הרופא במעגל המערכת היא בהיותו במקרים רבים, מאבחן לראשונה את הצורך בטיפול אשר ישפיע לטובה או לרעה על המשך התפתחותו של הילד.
- מזוסיסטם – הקשרים בין המיקרוסיסטמות השונות שבהן הילד נמצא. אם ההורים מקפידים על קשר בין מיקרוסיסטם אחד למיקרוסיסטם אחר, הדבר מייצר יציבות וקביעות. האם תעזור לבנה להבין את התנהגותו בגן ובמקביל הגננת תדווח על התנהגות ותבין מהאם את סיבתה. דוגמא נוספת היא במסגרת של חינוך מיוחד או כאשר צוות רב מקצועי מטפל בילד ואז חשוב מאוד הקשר בין אנשי הטיפול אחד עם השני ועם ההורים. משמעות החיבור בין המיקרוסיסטמות תורמת לחוסן – ידיעה על מה שעובר על הילד במסגרות השונות, תיאום ועקביות בטיפול מאפשרים טיב טיפול טוב יותר.
- אקסוסיסטם – מערכת הסביבה שאיתה הילד לא נמצא באינטראקציה ישירה. למשל, מקום העבודה של ההורה משפיע על הילד באופן עקיף – אם האם לחוצה בעבודה זה יכול להשפיע עליה, כך גם המשכורת והמעמד החברתי כלכלי שאליו המשפחה שייכת.
- מאקרוסיסטם (ההקשר התרבותי) – כל ההקשרים האחרים נטועים בו. התרבות היא זו שמכתיבה את הערכים שאותם אנו מוקירים ולפיהם נחיה את חיינו. הערכים של ההורים ישפיעו על האופן שבו יגדלו את ילדיהם. התרבות משפיעה על התפיסה של החינוך, חיברות וכל תחומי החיים. למשל, בתרבות המקסיקנית יש תפיסה שאין לתינוק MIND ולכן לא מלמדים לפני גיל שנתיים מה מותר ומה אסור. יש בעיות כשעוברים מתרבות אחת לאחרת. אם ילד מקסיקני יעבור לארה"ב, יהיה לו קשה עם החינוך שם. אלו הבדלים תרבותיים בין מה מקובל למה שלא מקובל ואיך לגדל תינוק. הרבה מחקרים בודקים מה אוניברסלי ומה תלוי תרבות.
- כרונוסיסטם (ציר הזמן) - לצד הטבעות (שכל טבעה נטועה בתוך טבעה רחבה יותר), ברונפנברנר מוסיף את ציר הזמן – הציר הכרונולוגי. למשל, שינויים היסטוריים כמו מלחמה שיכול להשפיע על ההתפתחות: חרדה, דאגה לאבא, טראומה; שינוים בערכים כמו מעמד האישה; תפיסת הילד במרכז; המיקום שלך במשפחה. ברכיב הזמן אפשר גם לכלול את הילד שמתפתח לאורך זמן. אנחנו צריכים לקחת בחשבון את כל המעגלים הללו – איפה הילד נמצא בהתפתחות שלו ובאיזו תקופה הוא חי.
עד כה התייחסנו למערכות שמשפיעות על הילד, אולם גם הילד בעצמו מהווה סוכן פעיל אשר משפיע על סביבתו ומוביל לתגובה מסוימת וחוזר חלילה. למשל, אמא לתאומים שאחד רגוע ואחד לא, יכולה לקיים אינטראקציה שונה עם שניהם. עם התינוק הרגוע היא תקיים אינטראקציה מיטיבה ואילו עם אחיו לא, ולכן התינוק הרגוע יגיב באופן מווסת ואילו אחיו יסבול מקושי בוויסות הרגשי וכך המעגל ממשיך עד להתפתחות הפתולוגיה. דוגמא נוספת היא הקשר בין דיכאון אימהי והתנהגות אגרסיבית של הילד. במחקר אורך מדדו כל פעם את מדד הדיכאון של האם לעומת האגרסיביות של הילד, וממצאי המחקר הראו שככל שהילד אגרסיבי הדיכאון של האם גובר וההפך (Show, 2006).
התפתחות האדם מושפעת מתהליכים פרוקסימליים, במיוחד בשלבי ההתפתחות הראשונים, אך גם לאורך כל מסלול החיים. תהליך פרוקסימלי מוגדר כאינטראקציה בין האדם, שהינו אורגניזם פסיכו-ביולוגי פעיל, לבין אנשים, אובייקטים וסמלים בסביבתו הקרובה - כל האנשים שהילד נמצא איתם באינטראקציה, כמו למשל הגננת או הרופא, או אובייקטים - ספרים ומשחקים. כל אינטראקציה שיש לו איתם נקראת תהליך פרוקסימלי (קרוב). תוכנם, עוצמת השפעתם וכיון השפעתם של התהליכים הפרוקסימליים משתנים כפונקציה של מאפייני האדם המתפתח, סביבתו הקרובה והרחוקה, והתוצר ההתפתחותי שאמור להיות מושפע מהם.
חשיבות המודל האקולוגי לאבחון התפתחות הילד היא באמירה שכל ילד יכול להתפתח אחרת בהתאם להשפעות שהוא חווה, וכמטפל יש לבחון את המעגלים השונים שמשפיעים על הילד. כמו כן, צריך לזכור שקיימת גם הדדיות ושהחצים ינועו לשני הכיוונים. כל ילד באופן אישי מושפע אחרת מסביבתו, יש ילדים רגישים יותר נפשית או חושית או פיזית וכן הלאה ולכן התנהגותם תראה שונה מאח אחר במשפחה. המרפאת בעיסוק הוותיקה במכון "הבית של נועה" טוענת כי בכל טיפול ההורה יושב בחדר ועוזר למטפל להבין את ההקשרים בין הטיפול ושיפור התפקוד לחיי היומיום והמעגלים הנרחבים מעבר לשעת הטיפול.
מקורות:
- Bronfenbrenner, U., The Ecology of Human Development: Experiments by Nature and Design., Cambridge, MA: Harvard University Press. (ISBN 0-674-22457-4) ,1979
- Bronfenbrenner, U, Ecology of the family as a context for human development: Research perspectives, Developmental psychology, 1986
- Shaw DS, Dishion TJ, Supplee L, Gardner F, Arnds K. Randomized trial of a family-centered approach to the prevention of early conduct problems: 2-year effects of the family check-up in early childhood. Journal of Consulting and Clinical Psychology. 2006;74:1–9